שיעור 6
היי כולם,
אתמול היה לנו שיעור מאתגר, שעסק בהתמודדות עם חציית מכשולים ופתרון בעיות
אתמול היה לנו שיעור מאתגר, שעסק בהתמודדות עם חציית מכשולים ופתרון בעיות
מסלול מכשולים
התחלנו את השיעור עם מסלול מכשולים: מדרגות, שיפוע, פוף ומנהרה מסודרים אחד אחרי השני, ועודדנו את התינוקות לעבור דרך המסלול. לחלק הטיפוס במדרגות ובשיפוע היה קל, לחלק דווקא זחילת גחון בתוך המנהרה היתה קלה, וחלק צלחו את הפוף בלי שום בעיה. כל אחד מאיתנו בעל חוזקות שונות…
מסלול מכשולים סגור
שינינו את מנח המתקנים ויצרנו מעגל. התינוקות נשארו בפנים, ואנחנו עודדנו אותם לצאת אלינו. כל אחד היה צריך להתמודד עם האתגר שניצב בינו לבין אמא, ולבחור את דרך הפעולה, ולקבל החלטה מאיפה הוא יוצא. הפעם לא היינו ממש לידם לעודד אותם, אלא קצת יותר רחוקות, והם היו צריכים לקבל החלטה, ולפתור את הבעיה מולם.
נכון שבאינסטינקט האימהי אנחנו כל הזמן מגינות, שומרות, מקילות עליהם… אבל כדי לצייד אותם בכלים להתמודד עם העולם האמיתי, זה שמחכה בגן, בגן השעשועים, עם דמות חדשה של מטפלת וכו', כדאי שגם ניתן להם להתמודד עם אתגרים ומשימות, שבהם הם אלו שצריכים להחליט וגם לבצע את הפעולה.
נכון שבאינסטינקט האימהי אנחנו כל הזמן מגינות, שומרות, מקילות עליהם… אבל כדי לצייד אותם בכלים להתמודד עם העולם האמיתי, זה שמחכה בגן, בגן השעשועים, עם דמות חדשה של מטפלת וכו', כדאי שגם ניתן להם להתמודד עם אתגרים ומשימות, שבהם הם אלו שצריכים להחליט וגם לבצע את הפעולה.
הנפות עזיבה ותפיסה
עמדנו בזוגות אחת מול השנייה עם פוף בינינו, והעברנו את התינוקות מאחת לשנייה בתנועה גדולה ותחושת נפילה. אחרי כמה העברות, ממש מסרנו את התינוקות מאחד לשני באוויר, ואח"כ התחלנו בהעברה, אבל בעצם הפלנו אותם לתנוחת ישיבה בתוך הפוף 🙂
מעבר לעמידה דרך אמא
חזרנו לשלב העמידה 🙂 כמעט רוב הזמן המשותף שלנו, התינוקות מטפסים עלינו ונעמדים. אז איך אפשר לנצל את זה ללימוד נכון של עמידה ויציבות בעמידה?
המפתח הוא קודם כל להפסיק לעזור. אפילו להפך באיזשהו מובן. כדי שהעמידה תהיה יציבה, ומתוך שימוש בדחיפה של כפות הרגליים את הרצפה, אנחנו רוצים להעביר את שיווי המשקל, ואת האחריות חזרה אליהם. אז קודם כל הידיים שלנו מנוטרלות- לא נוגעים בהם!!
דבר שני- עם הרגליים שלנו, או מרכז הגוף שלנו (תלוי על מה הם נשענים) ננסה להעביר את המשקל חזרה אליהם- כאילו לדחוף אותם קצת אחורה. זה גורם לכך שבמקום למשוך את עצמם עם הידיים לעמידה, הם צריכים לדחוף את הרצפה. 2 פעולות דומות, אבל שונות לחלוטין במהות!!
המשכנו עם פטישי משחק. עודדנו אותם להיעמד ואז להחזיק את הפטיש בשתי הידיים, כשאנחנו תומכים רק בפטיש. ככה שיווי המשקל עובר עוד יותר אליהם, ומלמד את השליטה בעמידה. לא לכולם היה קל, וחלק בחרו ישר לרדת לישיבה. נסו את זה בבית. התחושה שהם אוחזים בחפץ בשתי ידיים נותנת להם הרבה ביטחון- מה שעושה את ההבדל בין עמידה עצמאית לעמידה נתמכת.
המפתח הוא קודם כל להפסיק לעזור. אפילו להפך באיזשהו מובן. כדי שהעמידה תהיה יציבה, ומתוך שימוש בדחיפה של כפות הרגליים את הרצפה, אנחנו רוצים להעביר את שיווי המשקל, ואת האחריות חזרה אליהם. אז קודם כל הידיים שלנו מנוטרלות- לא נוגעים בהם!!
דבר שני- עם הרגליים שלנו, או מרכז הגוף שלנו (תלוי על מה הם נשענים) ננסה להעביר את המשקל חזרה אליהם- כאילו לדחוף אותם קצת אחורה. זה גורם לכך שבמקום למשוך את עצמם עם הידיים לעמידה, הם צריכים לדחוף את הרצפה. 2 פעולות דומות, אבל שונות לחלוטין במהות!!
המשכנו עם פטישי משחק. עודדנו אותם להיעמד ואז להחזיק את הפטיש בשתי הידיים, כשאנחנו תומכים רק בפטיש. ככה שיווי המשקל עובר עוד יותר אליהם, ומלמד את השליטה בעמידה. לא לכולם היה קל, וחלק בחרו ישר לרדת לישיבה. נסו את זה בבית. התחושה שהם אוחזים בחפץ בשתי ידיים נותנת להם הרבה ביטחון- מה שעושה את ההבדל בין עמידה עצמאית לעמידה נתמכת.
שיום איברים
עם מדבקות, ואח"כ גם עם מטפחת, נתנו שמות לאיברים השונים, וחידדנו את המוטוריקה העדינה. עם המטפחת- אפשר גם להכניס אותה לתוך השרוול, המכנס או החולצה, והם צריכים לשלוף אותה בעצמם. שימו לב ליד המושטת ונסו לעודד הושטה של שתי הידיים.
זה הכל,
שיהיה סופשבוע מקסים!!
נתראה בשבוע הבא
ורד
שיהיה סופשבוע מקסים!!
נתראה בשבוע הבא
ורד
