שיעור 7
היי כולם. כבר כמעט שיעור אחרון… ואיזה כיף לראות שכולם גדלים ומשתנים… והם כל כך מתוקים, אני ממש נהנית איתם!
השיעור היה בסגנון תחנות. הרעיון הוא לשפר את חוויית הביקור בג'ימבורי השכונתי לכזאת שיש לה גם ערך התפתחותי.
טיפוס מדרגות וירידה בשיפוע גלילים
הירידה בשיפוע גלילים הרבה יותר קה. הרגליים בורחות, המשטח מעוגל, וצריך לחשב את התנועה אחרת מאשר על משטח ישר.
ישיבה על חצי עיגול מתנדנד
התחלנו בישיבה מלאה, כשכיוון הנדנוד הוא לצדדים. כדאי לתת להם להחזיק משהו ביד, ואז הידיים נמצאות בקו האמצע, מנותקות מהקרקע. כל התנועתיות שאנחנו מייצרים בתוך הישיבה עוזרת לארגן את תנועת בית החזה, לשכלל אותה, וזה בונה לנו את היכולת לאיזון הגוף בעמידה עצמאית.
משם עוברים לישיבה צידית: רגל אחת מכופפת מלפנים, והשנייה מאחור. ישיבה צידית היא סופר חשובה ליכולת המעברים בין ישיבה, לזחילה ולעמידה. זה בעצם המנח המאורגן לצאת מישיבה מלאה, ולעבור לכל פעולה אחרת.
גם כאן, מנדנדים לאט לכל כיוון, עוצרים מעט בקצוות וחוזרים לאמצע. חשוב שהתנועה תהיה איטית.
המשכנו לתנועה קדימה ואחורה (במקביל לנדנוד) בישיבה מלאה. כשמנדנדים קדימה, הם צריכים להזדקף כדי לא ליפול, ואחורה הם צריכים להתכופף. עובד על יכולת הזקיפה והכפיפה של בית החזה במנח ישיבה.
צלחת וסטיבולרית
התחלנו בתנועה של סיבובים מהירים עם עצירות, כשהנחנו כרית הנקה בתוך הצלחת שתערסל אותם. זו חשיפה לתנועה ועצירה של מערכת שיווי המשקל. המשכנו עם הטיות לצדדים לכל הכיוונים.
המשכנו בישיבה במרכז הצלחת. עכשיו הסיבובים צריכים להיות איטיים יותר כדי שיצליחו לייצב את עצמם, ולא יפלו ויקבלו מכה. גם ההטיות לצדדים צריכות להיות איטיות, ומשכללות את יכולת האיזון בישיבה.
אפשר לתת להם לזחול לבד מהצלחת, יש שם הרבה יציאה משיווי משקל, רק לשמור שהאצבעות לא יתפסו בין הצלחת למשטח.
קיר המוות
אנחנו כבר מכירים אותו משיעורים קודמים. המטרה בטיפוס על שיפוע מאוד תלול היא לעבור מזחילה על 6 לזחילת דב: זחילה על 4 בסיסים. על הרצפה המעבר לדוב מאפשר את המעבר לישיבת כובסת, המנח הכי נכון למעבר עצמאי לעמידה ללא תמיכה ממרכז החדר.
חדר חושים
סיימנו בתהליך קצר למערכת החישה. רקדנו בחדר, וכשהמוסיקה הפסיקה ההנחייה היתה לשכב על הרצפה עם התינוקות עלינו, ולעצום עיניים. בזמן הזה אני עברתי ביניכם ובין התינוקות, עם כל מיני גירויים: מטפחת, בועות סבון, נוצה, אור וחושך.
כשתינוק נולד הוא חווה את העולם קצת כמו לשכב בחדר חשוך בלי יכולת לראות, להבין ולדעת מה הולך לקרות. לאט לאט עם הזמן והחשיפה, הלא מוכר הופך למוכר, חלקו הופך לאהוב, וחלקו הופך ללא אהוב 🙂 מטרת התהליך היא לתת "דגדוג" למערכת החישה של התינוקות, ובעיקר גם לכן האימהות. חשבו כמה היה לכן קשה לשכב על הרצפה, בלי לדעת מה קורה, להיות בהתמסרות למעשיו של האחר, ובלי יכולת שליטה או הבעת דיעה. ממה שראיתי בחדר, לכולכן זה היה ממש קשה על גבול הבלתי נסבל…
זכרו שחוויות חדשות אצל התינוקות, נחוות באותו אופן, רק בגלל האפקט של הלא נודע והלא ידוע. לכן, כשאנחנו מציגות להם משהו חדש, הרבה פעמים הם נרתעים בהתחלה, ולוקח להם זמן להתחיל לאהוב חוויות חדשות. זה תהליך נורמלי לחלוטין, שתלוי בחשיפה שלנו, וכמה ניתן להם להיות במקום החוקר.
סיימנו בריכוז צלילים. אפילו שכולם כבר היו ממש עייפים…
שיהיה סופ"ש נפלא,
מזכירה שניפגש ביום ראשון בשעה 17:00
ורד
