שיעור 5
היי בנות… כיף היה להיפגש שוב השבוע כשכולם בריאים ♥♥♥
אז מה היה לנו השבוע?
שיפור השכיבה על הבטן
כמו תמיד, התחלנו את השיעור בשכיבה על הגב, ועם מגע, הפעם עם פטישים, עוררנו מודעות לחלקי הגוף השונים, והורדנו מתח מיותר מאזור בית החזה והאגן.
זמן בטן
הגענו לשכיבה על הבטן, ודרך מגע באזור השכמות, הזרועות והאמות מיקמנו את המרפקים מתחת לכתפיים.
הסבר קטן: הסברתי בעבר, שכדי ללמד תינוק לשכב על הבטן ולהישען על המרפקים, לא יעזור אם אני רק אתקן אותו בכל פעם שהוא פותח את הידיים לצדדים. צריך ללמד את הידיים לבוא לקו האמצע מתוך עניין וקשר עין (עם צעצוע לדוגמה), ודרך ההבנה שכדי לאפשר לידיים לבוא לקו האמצע, הגב צריך ללמוד לשחרר ולהרפות. את זה אנחנו עושים דווקא לא בשכיבה על הבטן אלא בתנוחות כמו ערסול, מנשא בד בטן לבטן, שכיבה על הצדדים ועוד.
אבל לצורך תרגול השהייה על הבטן, והארכת זמן השכיבה על הבטן, אני כן אמקם את הידיים ב"זמן מרפקים" ואעזור לתינוק לשכב בצורה מאורגנת על הבטן, תוך כדי שאני מלווה אותו במגע שלי ובקול שלי, כדי ללמד את השכיבה המאורגנת.
הושטת ידיים לקו האמצע ופתיחת כף היד
השכבנו את התינוקות על הגב בתוך הפופים.
התחלנו במגע עמוק ותומך מהאמה, עד לכף היד, כשאנחנו נוגעות בכל השרירים, מפרידות בין האצבעות, וממוללות כל אצבע בנפרד.
עכשיו, עם צעצוע קטן, אנחנו מגרות להושטה של היד ולאחיזה. הגדולים יותר עושים את זה כבר ביותר קלות.
אני מתחילה עם להראות את הצעצוע ולייצר קשר עין. נוגעת עם הצעצוע בבית החזה, בכפות הידיים ובפה, ושוב מציגה אותו ומחכה- נותנת להם הזדמנות להגיב (זה יכול לקחת להם כמה שניות טובות).
עכשיו, אני מגרה עם הצעצוע את גב כף היד. אני רוצה לגרות את היד לעשות תנועה סיבובית, כמו הנפנוף לשלום המוכר של מלכת אנגליה…
לונה פארק
חזרנו על הלונה פארק: מעבר מהיר בין תנוחות האחיזה
הפעם הוספנו גם הטיות לצדדים:
אוחזים בתינוקות עם הפנים החוצה באזור בית החזה. חשוב מאוד שהאחיזה תהיה נמוכה, ולא נגרום לכתפיים שלהם להתרומם למעלה. לאט לאט אנחנו מעבירות משקל הצידה ומטות אותם כמו מחוג של שעון. ההטייה צריכה להיות איטית כדי שהם יגיבו ויאזנו את עצמם, וגם לא גדולה מידי (בערך שעה 10 ו – 2 בשעון)
עכשיו סובבנו אותם עם הפנים אלינו, והרמנו אותם גבוה גבוה לאווירון. שיחקנו עם הזוית של האווירון כך שפעם הראש גבוה מהגוף, ופעם כל הגוף מקביל לקרקע.
עברנו לאחיזה של ערסול קדמי. ספרנו עד 3 בקול רם, ועשינו תנועה חדה של נפילה אל הרצפה. המטרה היא לעורר את רפלקס מורו במקום בטוח, כדי לאפשר לו לעזוב את מערכת העצבים. מי שלא נבהל, אפשר לחזור על התנועה כשאנחנו טיפה מרחיקות את הגוף של התינוק מהגוף שלנו.
פיסול תינוקות
התינוקות מעורסלים בתוך הפוף, או עלינו. אם צריך, אפשר תמיד להקפיץ מעט את הפוף או לנענע אותו מצד לצד בעזרת הרגליים שלנו
התחלנו מכף הרגל. תחילה תמכנו ואחזו את השוק, עד שמרגישים שהם משחררים ומרפים לתוך היד שלנו. עם יחד אחת ממשיכים לתמוך בשוק, ועם היד השניה "מפסלים" את כף הרגל. מתחילים בבהונות- ממש ממששים, עד לעצמות כל בוהן ובוהן. משם עוברים לכל עצמות כף הרגל. ממשיכים לשוק ושוב מפסלים וחשים את העצמות, עד לברך.
תומכים בירך עד להרפייה באופן דומה למה שעשינו מקודם, יד אחת ממשיכה לתמוך בירך, והשניה אוחזת ומחממת את הברך. שוב מתחילים דרך המגע שלנו לפסל את הברך, ממש לעצום עיניים ולדמיין את מבנה העצמות שנגלה אלינו דרך המגע.
מכניסים ידיים מתחתם ומניעים את האגן מעלה לכיוון הבטן לכפיפה, ומטה עד לזקיפה מלאה (כמו טוסיק ברזילאי)
הידיים – מאוד דומה למה שעשינו ברגליים. תחילה אוחזים באמה, ומאפשרים ליד להרפות לתוך האחיזה שלנו. יד אחת תומכת באמה והשניה מפסלת את כל האצבעות של כף היד- אצבע אצבע, ואז את כל העצמות הקטנות בדרך.
ממשיכים במעלה היד ותומכים בזרוע. מגע מפסל של מפרק המרפק, ותנועת כיפוף ויישור של המרפק. עולים לזרוע ומגששים במגע אחר מבנה העצמות.
אפשר להמשיך לפיסול שך הפנים (זה ממש ממש נעים. אם אתן מצליחות לשכנע את בן הזוג לעשות לכן, הרווחתן).
מתחילים בסנטר ועולים עם הלסת לכיוון הרקות. בכל מקום שאנחנו נוגעות אנחנו מעט לוחצות, מחכות רגע ומשחררות לאט.
עוברים לגשר האף, ובתנועה איטית ועמוקה מחברים בין גשר האף לכיוון הרכות תוך כדי שאנחנו עוברות על עצמות הלחיים.
אותו סוג של תנועה ממרכז המצח עד לרכות (זה הכי נעים שיש)
אפשר לפסל גם את הקרקפת. פשות עם החלק הרך של באצבעות, נוגעים כל פעם באזור אחר של הראש, מעט לוחצים, מחכים 2-3 שניות ומשחררים לאט. רק לשים לב לא ללחוץ באיזור המרפס- להתרחק ממנו לפחות 2 ס"מ.
שיהיה שבוע מעולה!!
ורד
