שיעור 1
היי בנות, היום היה השיעור הראשון שלנו, והיה לי מאוד נעים להכיר אתכן ואת התינוקות המתוקים
אחרי סבב היכרות (ממש חשוב לי להכיר את הסיפור הכולל- היריון, לידה, החודשים הראשונים…) התחלנו במשחקים:
התעוררות
התחלנו את השיעור בשכיבה על הגב, ואמרנו בוקר טוב לכל המתוקים
התחלנו בשפשופים של בית החזה (שימו לב איך מגע עמוק בבית החזה גורם לידיים לבוא לקו האמצע)
המשכנו בטפיחות ומעיכות עדינות של בית החזה- זה אחד המקומות עם הכי הרבה מתח שרירי (מיותר) ולכן כל כך חשוב להתחיל פרק של עשייה עם הורדת המתח דרך המגע.
עברנו לאגן: אחזנו בשתי הידיים שלנו את הירכיים שלהם, והקפצנו את האגן (בים בם בם תירס חם) אח"כ הרמנו את הרגליים לכיוון הבטן, יד שנייה תומכת מתחת לאגן והנענו את האגן בסיבובים ימינה ושמאלה.
סיימנו בנדנוד עדין דרך כפות הרגליים של כל הגוף עם השיר 'אמא יקרה לי'
התחלנו בשפשופים של בית החזה (שימו לב איך מגע עמוק בבית החזה גורם לידיים לבוא לקו האמצע)
המשכנו בטפיחות ומעיכות עדינות של בית החזה- זה אחד המקומות עם הכי הרבה מתח שרירי (מיותר) ולכן כל כך חשוב להתחיל פרק של עשייה עם הורדת המתח דרך המגע.
עברנו לאגן: אחזנו בשתי הידיים שלנו את הירכיים שלהם, והקפצנו את האגן (בים בם בם תירס חם) אח"כ הרמנו את הרגליים לכיוון הבטן, יד שנייה תומכת מתחת לאגן והנענו את האגן בסיבובים ימינה ושמאלה.
סיימנו בנדנוד עדין דרך כפות הרגליים של כל הגוף עם השיר 'אמא יקרה לי'
החבילה
או- כפות ידיים אוחזות כפות רגליים
אוחזים ביד אחת בכפות הרגליים, ומביאים את הידיים כך שכל יד אוחזת רגל. משחקים ככה קצת באמצע, משחק 'קוקו', ואז מתחיל להעביר משקל מצד לצד, לאט לתת להם אפשרות להגיב "גיל גיל גול וגיל גיל גל…"
עכשיו מתחילים להפריד, אוחזים יד ורגל של אותו צד. מלטפים קצת את גב כף היד, עד שכף היד נפתחת ואז כף היד יכולה לאחוז את כף הרגל. מגלגלים עד לצד הפנוי, ועושים 'טוק טוק' על הרצפה. נשארים קצת על הצד, טופחים על הצד במגע עמוק, וקצת מועכים בעדינות לכיוון הרצפה. חוזרים למרכז ועושים שוב לצד השני. אפשר לראות את ההבדל בין הצדדים ולגלות האם יש צד נוח יותר מהשני.
עכשיו עושים הצלבה, כף יד אוחזת בכף רגל נגדית, מגלגלים לכיוון הרגל התפוסה. שוב קצת מועכים ומקווצ'צ'ים אותם על הצד
חוזרים על כל אחד מהצדדים פעם נוספת, והפעם עוזבים את היד שלהם, ומשאירים אותם על הצד ומתבוננים לאן הם מתהפכים- לגב, לבטן או נשארים על הצד 🙂
עכשיו מתחילים להפריד, אוחזים יד ורגל של אותו צד. מלטפים קצת את גב כף היד, עד שכף היד נפתחת ואז כף היד יכולה לאחוז את כף הרגל. מגלגלים עד לצד הפנוי, ועושים 'טוק טוק' על הרצפה. נשארים קצת על הצד, טופחים על הצד במגע עמוק, וקצת מועכים בעדינות לכיוון הרצפה. חוזרים למרכז ועושים שוב לצד השני. אפשר לראות את ההבדל בין הצדדים ולגלות האם יש צד נוח יותר מהשני.
עכשיו עושים הצלבה, כף יד אוחזת בכף רגל נגדית, מגלגלים לכיוון הרגל התפוסה. שוב קצת מועכים ומקווצ'צ'ים אותם על הצד
חוזרים על כל אחד מהצדדים פעם נוספת, והפעם עוזבים את היד שלהם, ומשאירים אותם על הצד ומתבוננים לאן הם מתהפכים- לגב, לבטן או נשארים על הצד 🙂
חוזרים שוב על אותו הדבר ואז מאפשרים להם להגיע עד לבטן, ולשחרר לבד את היד הכלואה מתחת לבית החזה. אם הם לא מצליחים או שיש קושי, אפשר לעזור להם להעביר משקל: מכופפים את הרגל של היד הכלואה לכיוון הבטן, הברך נשארת על המזרן) המשקל באופן טבעי עובר ליד הנגדית, והם יכולים לשחרר את היד בעצמם. דרך נוספת היא פשוט לגרור אותם בעדינות אחורה, כך שהיד מתמקמת נכון.
לונה פארק
משחק על הידיים של מעבר מהיר בין דרכי אחיזה, שמטרתו לגרות את מערכת שיווי המשקל להיכנס לפעולה, לאזן את הטונוס, לשחרר עקבות של רפלקס מורו, ולאםשר חוויה של יציאה משיווי משקל ממקום בטוח. מזכירה את סדר הפעולות: מכתף לכתף 4X להצמיד יד לאוזן ולעבור לנמר לגלגל לערסול שוב נמר וערסול לצד השני ערסול קדמי ומתקרבים אחד לשני (בבית אפשר לעשות מול מראה)
משם עברנו להטיות לצדדים. אוחזים בבית החזה של התינוקות – חשוב לשים לב שלא מחזיקים ממש בבית השחי אלא נמוך יותר, ומטים לאט לצדדים (שעה 2 ו – 10) ומחכים לתגובה של מערכת שיווי משקל לאזן את הגוף לקו האמצע. אפשר לראות את הראש נשאר במרכז, להרגיש בידיים את התנועה של בית החזה לכפיפה צידית, ולראות את הרגל הנגדית מתכופפת מעט. זוהי התגובה המלאה של הרפלקס. אם הוא עדיין לא מופיע פשוט צריך להמשיך ולגרות.
וכדי לסלק עקבות של רפלקס מורו, החזקנו את התינוקות בערסול קדמי, ספרנו עד 3 בקול, ונפלנו יחד איתם לכיוון הרצפה (כמו "סווט"). מי שלר מראה סימני בהלה או התכווצות, אפשר לעשות קצת יותר רחוק מהגוף שלנו
שמש במעגל
סיימנו בתהליך קצר של קשב וריכוז. הנחנו את התינוקות בשכיבה על הבטן קרובים אחד לשני כמו שמש, ובעזרת פטישי משחק טפחנו עליהם יחד עם שיר. שורה מהשיר שרים וטופחים ואז עושים הפסקה – דממה, בלי תקשורת, וממשיכים לעוד שורה. אפשר לשנות את המקצב של השירה והטיפוף. המשכנו עם טיפוף על תוף מרים במרכז המעגל, והפרחת בועות סבון. הרעיון הוא לייצר קשב ע"י גירוי די חזק (מגע + קול), ואז לייצר הפסקה. כמו וואקום שמושך אליו את תשומת הלב, מאפשר תגובה (צחוק, בכי, חיוך הנפות ידיים ורגליים- הכל כשר), ואז שוב ממשיכים בתקשורת. זה הבסיס לתקשורת: לדעת להקשיב ואז להגיב 🙂
שיהיה סופשבוע נפלא, מלא בזמן איכות עם המשפחה, נתראה בשבוע הבא
