שיעור 5
היי בנות…
גריית צדדים והתארכות צדדים
התחלנו את השיעור בשכיבה על הגב, טפחנו על התינוקות באיזור בית החזה, הידיים והרגליים, הערנו את כל הגוף 🙂
דרך כיפוף אחת הרגליים גלגלנו אותם לשכיבה על הצד, וטפחנו על צד הגוף, ואז גירינו את התינוקות לאחוז בצעצוע שהראינו להם עם היד העליונה. לאט לאט העלינו את הצעצוע למעלה, עד למצב שהיד מושטת מעל לראש וכל הצד העליון מתארך.
למי שלא מושיט לבד את היד למעלה, מציגים את הצעצוע איפה שהוא כן מגיע, ואז מגרים את גב כף היד עם הצעצוע- זה גורם להם כל פעם לעשות תנועה קטנה לכיוון הגירוי, עד שמגיעים לפשיטה מלאה של היד למעלה.
כדאי גם בזמן הגירוי והושטת היד למעלה, לגעת בצד הגוף העליון- שיפשופים ומעיכות קטנות, להוריד מתח מהאזור ולעודד את ההתארכות.
רוטציה על הבטן
הגענו לשכיבה על הבטן, ודרך טפיחות ומגע מיקמנו את המרפקים בצורה מדוייקת מתחת לכתפיים.
שלב 1- כופפנו את הברך (לא משנה עם איזה צד מתחילים), לכיוון הבטן. שימו לב לא להרים את הברך מהמזרן. אנחנו רוצים לראות שנוצרת רוטציה באגן- צד אחד מתרומם, ואילו בית החזה נשאר ממוקם במרכז. עשינו לשני הצדדים
שלב 2- חזרנו לשלב הראשון, ועכשיו בתנועה קטנה קירבנו את הברך לכיוון הבטן– להעמיק את הרוטציה. זה אמור להגדיל את התנועה ולגרום להם להישען על המרפק הנגדי. כמובן לחזור לשני הצדדים
שלב 3-שוב מכופפים את הרגל, ועכשיו בזוית קטנה, מרימים מעט את הרגל כך שהלהב הפנימי של כף הרגל יגע במזרן, כדי לתת להם את התחושה המדוייקת של הדחיפה. שוב לחכות כחצי דקה ולשחרר. לחזור לשני הצדדים.
שלב 4- שוב מכופפים את הברך באותו האופן, ועכשיו עם כף היד שלנו נותנים קונטרה לכף הרגל וממתינים לדחיפה. אם הדחיפה לא מגיעה- לא נורא, אולי הם עוד לא מוכנים. כדאי לחכות לפחות חצי דקה כדי לקבל תגובה. לעשות לשני הצדדים. כדאי במקביל להוסיף צעצוע מלפנים, ממש מעבר יכולת ההתארכות והושטת היד, כדי לייצר מוטיבציה לדחיפה.
גם אם בפעמים הראשונות הם לא מצליחים לדחוף, כדאי להמשיך ולחזור על התרגיל. ברגע ש"ירד האסימון" הם יבינו כיצד להתקדם קדימה.
צעצוע קשור לחוט
צעצוע קשור למטפחת (או פשוט לחיתול בד). שוב התינוקות על הבטן, אנחנו מאחוריהם בעמידה. מציגים בפניהם את הצעצוע, וכשיש עניין מתחילים להזיז את הצעצוע הצידה, קרוב לגוף. הם אמורים להעביר משקל על מנת לשחרר את היד ולאחוז בצעצוע, לעשות רוטציה, ולהתחיל להסתובב סביב צירם. הסיבה לכך שאנחנו עושים את זה עם צעצוע קשור לחוט ולא בעצמינו היא כדי למקד את תשומת הלב בצעצוע, ואז הם לא מזדקפים מידי לעברנו ויכולים לעשות העברת משקל נכונה יותר.
ורד
