התחלנו בשכיבה על הגב, והמון המון מגע. טפחנו על בית החזה, שפשפנו אותו וגם מעכנו אותו קצת. בית החזה הוא איזור שלרוב מצטבר בו הרבה מתח, שמשפיע על יכולת התנועתיות שלו. דרך המגע, השיר והמשחק אנחנו מתחילות את השיעור בשחרור של מתח מיותר.
עברנו להקפצות של האגן, סיבובי אגן, ובכלל יצירת תנועתיות גם של החלק הזה בגוף שהוא משמעותי ליכולת התנועה שלנו.
גלגלנו את התינוקות אל הצד, וגם שם נשארנו כמה דקות, מבלי לתת להם להתגלגל אל הבטן. אם הם הרימו ראש הרמנו קצת את האגן כדי לעזור לראש להרפות ולהיות מונח על המזרן. היכולת לשכב בנינוחות על הצד טומנת בחובה כמה יתרונות- בשכיבה על הצד, הידיים מגיעות לקו האמצע בצורה הכי אורגנית (מבחינת התארגנות השלד והשרירים), השכמות מתרחקות אחת מהשנייה, ואם עושים לשני הצדדים זה גם עוזר לשמור על סימטריה של השלד. על הצד, טפחנו על בית החזה,, הצד והשכמה, שפשפנו, ואפשר להוסיף גם הדהודים אם יש קושי להגיע לנינוחות בתנוחה הזאת
לבסוף התגלגלנו עד הבטן. מי שנקלעה לו היד מתחת הגוף- נתנו לה זמן לנסות ולהוציא את היד לבד.
עם הידיים שלנו, דרך טפיחות ומגע מיקמנו את הידיים של התינוקות בצורה מאורגנת, כך שהמרפקים נמצאים מתחת לכתפיים. בעדינות, ומבלי לנתק את המרפקים מהרצפה, הנענו את התינוקות מצד לצד. עשינו העברת משקל, וחיכינו לראות את התגובה של מערכת העצבים: הישענו על המרפק, הראש נשאר בקו האמצע, יש כפיפה צידית וכיפוף של הברך הנגדית. אם לא הכל קורה עדיין, לא לדאוג, ככל שנמשיך לגרות כך הרפלקסים יכנסו יותר לפעולה ונראה יותר תגובה. הדגש הכי משמעותי הוא הפרדת התנועה- אנחנו רוצות לראות את התנועתיות מתרחשת, אם הן מניחות ראש להתהפכות זה גם טוב.
למי שיש עוד ילדים- מאוד מומלץ לשחק עם האחים הגדולים- אפשר לעשות להם, וגם שהם יעזרו לכם לעשות לקטנטנים.
מניחים את התינוקות במרכז המזרון, מקביל לחלק הצר שלו. סוגרים את קצות המזרון ואוחזים בהם היטב. קצת משחקים קוקו, אם המזרון לא כבד אפשר להרים מעט מהרצפה ולנדנד קלות- ליידד אותם עם המזרון שלא יבהלו. יחד עם שיר, מגלגלים לשכיבה על הצד ונשארים שם קצת. המזרון שומר על הידיים בקו האמצע ומלמד התהפכות מהגב לבטן דרך העברת משקל ולא דרך הקשתה. אפשר לגלגל גם ממש עד לבטן ואז לחזור לגב. לשים לב שהידיים בקו האמצע כשאני מגלגלת מהבטן לגב.
התחלנו עם חזרה על ה*לונה פארק*- שחרור של רפלקס מורו, של מערכת העיכול, שפעול של מערכת שיווי משקל. מזכירה לכן את סדר התנועות:
אנכי*4
פנים החוצה
נמר
ערסול
פנים החוצה
נמר
ערסול
ערסול קדמי
משם עברנו ל הטיות לצדדים חשוב מאוד לעשות לאט! אוחזים בבית החזה, עם הפנים החוצה. לשים לב שאנחנו לא אוחזות ממש בבית השחי אלא מעט למטה יותר. מטים לאט לצד אחד ומחכים לתגובה. אנחנו רוצות לראות שהם מצליחים לשמור את הראש בקו האמצע, ושיש כפיפה צידית- אותה ניתן להרגיש בבית החזה.
משם עושים שמיניות שוב, הקצב הוא קריטי- על מנת שהם יגיבו ולא רק יזרמו עם התנועה. אוחזים בבית החזה עם הפנים החוצה, וממש מציירים 8 לרוחב עם הגוף שלהם. שוב שימו לב לתגובה של הראש והכפיפה הצידית. גם אם אין תגובה, חשוב להמשיך ולעשות עד שמערכת שיווי המשקל תיכנס לפעולה המשכנו עם תנועה בחדר, כשמידי פעם אנחנו סופרות עד 3 ונופלות יחד איתן. מי שמרגישה שכבר אין בהלה, אפשר לעשות כשהתינוקות קצת רחוקים מהגוף שלנו
התחלנו על הכדור מתנועה על הבטן- קדימה אחורה, מעט הקפצות, כל זה כשאנחנו ממש רוכנות מעליהם לתת להם תחושת ביטחון. הפכם השתמשנו בכדור על מנת להוריד מתח שרירי, ולהוביל להרפייה. לכן הכל היה ממש לאט וקרוב לגוף שלנו.
עכשיו הנענו אותם במעגלים- לחשוף את מערכת שיווי המשקל לתנועה, ולעודד כניסה של רפלקסים של שיווי משקל לאיזון הגוף לקו האמצע.
משם עברנו ממש להטייה הצידה של הגוף, כשהיד הקיצונית תומכת לאורך הגוף. אנחנו מצפות לראות איזון של הראש, כפיפה צידית, וכיפוף של הרגל. אם אין אנחנו עוזרות להם ע"י ביסים קטנים לצד הגוף וכיפוף של הרגל
סיימנו במשחק של קשב וריכוז
דרך מתן גירוי קטן של כלי נגינה נוצר קשב אצל התינוקות, ואז המתנה של כמה שניות ושוב גירוי. ההצגה האיטית של כלי הנגינה מייצרת הרבה קשב, ומלמדת גם המתנה והקשבה לגירוי הבא. התהליך נעשה בתוך שקט מסביב, כך שהוא מלמד ריכוז מאוד איכותי
