שיעור 4
לא להאמין איך הזמן טס. חצי סדנה כבר מאחורינו…
היום המשכנו לעסוק בנושא של זחילה. אני חוזרת ומדגישה כי על מנת לעודד את התינוקות לזחול, הם צריכים הרבה זמן בטן!! בכל פרק ערות לפחות חצי שעה על הבטן, וכמה שיותר יותר טוב.
תנאי נוסף לזחילה הוא שתהיה להם מוטיבציה. אין צורך במשטח מנצנץ, מקושקש או מצוייר, להרחיק את כל הצעצועים, ולתת להם מטרה. כשאני רוצה להגיע לאנשהו, הסיכוי שאני אתאמץ כדי לעשות את זה הוא גדול הרבה יותר.
טיפ קטן למי שמתעכב או לא מראה סימני תחילת זחילה- להניח על משטח פחות נעים. על הרצפה, על הדשא, על מרקם פחות נעים ממשטח הפעילות (יכול להיות שטיח לדוגמה)- ואז אני שוב מייצרת יותר מוטיבציה לתנועה. מוטיבציה היא הבסיס לכל תנועה שהתינוק מייצר בכוחות עצמו. אם אין מוטיבציה, גם אם יש לי את כל מרכיבי התנועה, אני יכול להישאר תקוע בשלב מסויים ולא לעבור הלאה.
לצד כל זה, אני מזכירה כי חלון ההזדמנויות לזחילה הוא סביב גיל 7-8 חודשים, אז גם אם הם עדיין לא שם, הכל בסדר!
משחק על הגב עם הרגליים
התחלנו את השיעור בחזרה למנח הכפיפה. השכבנו את התינוקות על הגב, כשהאגן שלהם מעט מורם על הרגל שלנו על מנת לייצר כפיפה. הכפיפה היא הבסיס לכל התנועתיות שיש לנו. משם הגענו ומשם התפתחנו (הכפיפה הפיזיולוגית מהרחם). דווקא עכשיו כשאנחנו מצפים מהם להיות מאוד פעילים ותנועתיים על המזרן, החזרה לכפיפה גם משרתת את התנועתיות (היא מזינה את יכולת ההזדקפות), ויש בה גם מרכיב התנהגותי חשוב. היכולת לקחת רגע לעצמי, להתעסק בגירוי קטן יחסית (ולרגע לא "לבלוע את העולם") ולהתנתק מכל הגירויים מסביב.
כשהם על הגב בכפיפה, חיברנו צעצוע על הרגל (אפשר עם חיתול בד לקשור או פשוט צעצוע עם טבעת שאפשר להשחיל על הרגל) ונתנו להם לשחק ככה כמה דקות. כדאי מידי פעם להעביר את הצעצוע מרגל לרגל.
רפלקס בלימה על גליל
לקחנו גליל (יש כמעט בכל ג'ימבורי) והשכבנו את התינוקות על הבטן.
גלגלנו קדימה ואחורה "נד נד"
ספרנו עד 3 ובאופן פתאומי הנענו את הגליל בתנועה גדולה קדימה כדי לעורר את רפלקס הבלימה.
מי שכבר מושיט ידיים קדימה, אפשר להניע את הגליל עוד קצת ולתת להם להישען קצת על הידיים, כדי לחזק את חגורת הכתפיים כהכנה לזחילה על 6.
כוכב במעגל
סידרנו את הפופים (כמו כוכב) במרכז החדר ועמדנו במעגל מסביב.
החזקנו את התינוקות עם הפנים החוצה באזור בית החזה, והתחלנו להוריד אותם לאט לכיוון הפוף, תוך כדי שאנחנו מטות אותם מצד לצד, והראש יורד נמוך מהרגליים "צ'וק צ'וק צ'וק". הגענו עד לפוף, נתנו נשיקה וחזרנו חזרה למעלה.
חזרנו על זה כמה פעמים. ראש נמוך מהאגן הנקרא גם "אפקט התולעת" מדמה מצב בתחילת הזחילה בו התינוק עושה ניסיונות לזחול, ודוחף עם הרגליים לפני שהוא מתארך קדימה ואז האגן עולה גבוה מעל הראש. זה מצב שאם הוא לא מוכר הוא עלול להחתפס כמאיים או מפחיד והתינוקות ינסו לא לחזור עליו, מה שיכול לעכב את הזחילה.
עכשיו עוררנו את רפלקס הבלימה. החזקנו בבית החזה עם הפנים החוצה, ספרנו עד 3 ובבת אחת "הפלנו" את התינוקות לכיוון הפוף. כמובן שלא באמת הפלנו אותם, אלא רק נתנו תחושת נפילה כדי לעורר את רפלקס הבלימה.
תינוקות מוסיקליים
שמנו מוזיקה בחדר ורקדנו עם התינוקות על הידיים במעגל מסביב לפופים.
בכל פעם שהמוזיקה נעצרה, החזקנו את התינוקות מעל הפופים במנח ערסול והפלנו אותם לתוך הפוף כך שהם שוכבים על הגב.
בהתחלה מנמוך, ואח"כ בתנועה יותר גדולה. אם מישהו נבהל, אפשר להתחיל ממש מקרוב לוף, או ליפול יחד איתו בהתחלה.
תחושת הנפילה היא תחושה שמלווה את ההתפתחות. ככל שהתינוק גדל ומתחיל להתרחק מהקרקע ולנוע במרחב, הוא יחווה נפילות, ותחושת איבוד שיווי משקל. היכולת שלי להתמודד עם מצבים כאלה תלויה בעד כמה המצב הלא מוכר מפחיד אותי- והאם אני אצליח להתמודד עם הנפילה, ואולי גם המכה שקיבלתי, או שאיבוד שיווי שהמקל יהיה עבורי כל כך מטלטל ויגרום לי להימנע מתנועה בעתיד.
זאת הסיבה שאנחנו מפילות אותם. לתת לחוויה של איבוד שיווי המשקל להיות חלק מהיום יום שלנו, ממקום בטוח ולא מסוכן, כדי שיהיו מסוגלים להתמודד איתו ב'זמן אמת'.
שמש במעגל
תהליך קצר של קשב וריכוז. השכבנו את התינוקות במעגל פונים אחד אל השני (כמו קרניים של שמש 🙂 )
עם פטישי משחק טפחנו עליהם, תוך כדי שיר ויצירת הפסקות יזומות. "האוטו שלנו גדול וירוק" וכל שורה, 5 שניות של הפסקה ושקט. ראינו שגם הפעילה והסקרנית ביותר בקבוצה, התמכרה למגע ולשיר, ובפסקות נוצרה המון הקשבה והמתנה להמשך.
אחלה דרך ביום יום לתת להם בסיס להקשבה ותקשורת- לעשות (לשיר, לטפוח, לגעת, ללטף וכו') ולייצר הפסקות יזומות, למשוך את תשומת הלב שלהם מתוך חוסר עשייה והקשבה 🙂
שיהיה סוף שבוע חורפי ומקסים!
ורד
