איזה כיף לי לעמוד 2. וותיקים 12.7.18

סידרנו את הפופים במרכז החדר והנחנו את התינוקות עליהם, ועודדנו אותם לזחול לכיוונינו. הזחילה בתוך הפוף היא קשה, גם כי זה משטח מאוד רך ולא יציב, וגם כי אין את ההתנגדות הרגילה של הרצפה. זה מאלץ אותם להתמודד יותר עם שינויים בשיווי משקל, ולשנות את הרגל התנועה כדי להצליח לזחול, ולהתהפך בתוך הפוף. זה מאוד משכלל את יכולת התנועה, השליטה בשיווי המשקל ויכולת ההתמודדות עם יציאה משיווי משקל.
אח"כ יצרנו חור בתוך מעגל הפופים והנחנו שם את כל התינוקות, ושוב אנחנו היינו מסביב עודדנו אותם למצוא דרך להגיע אלינו. כאן גם מעניין איך כל אחד בוחר להתמודד עם פתרון הבעיה- האם מנסה ללכת בין הפופים, מנסה לטפס, מתלונן ובוכה- היכולת לפתור בעיות רלוונטית גם לתינוקות, כמובן בהתאם לגיל, ויפה ומעניין לראות איך הם ניגשים לקושי ומנסים לפתור אותו.

יצרנו מחסום מערימת פופים במרכז החדר, הנחנו את הכל התינוקות בצד אחד, ואנחנו בצד השני
ספרנו עד 3 ונעלמנו מאחורי הפופים, חיכינו כמה שניות, והופענו שוב בקריאת "קוקו"
מעניין לראות את כל אחד הגיב אחרת- היו מי שנבהלו כשאמא רחוקה, עוד לפני שנעלמה
היו כאלה שחיפשו את אמא אחרי שנעלמה, וניסו לטפס על הפופים כדי להגיע אלינו
היו כאלה שמצאו עניין בצד השני של הכריות, בלי להתרגש
כל אחד חווה פרידה באופן שונה,יש מי שרגיל להיפרד, יש מי שרגיל אבל זה קשה לו, יש מי שמוצא עניין בכל מקרה… 
אבל ככל שנחשוף אותם למשחקים מהסוג הזה, הביטחון שלהם בחזרה שלנו יהיה גדול יותר, וגם קביעות אובייקט מתחזקת, והם מבינים שאנחנו ממש שם, מאחורי הפוף 🙂

 

הושבנו את התינוקות על גליל ג'ימבורי גבוה, כשפוף אחד נמצא מלפנים, והורה נוסף מעבר לו. נדנדנו אותם קצת קדימה ואחורה. ואז בספירה ל-3 היטינו ממש חזק קדימה, עד שהם מחליקים מהגליל וההורה השני תופס אותם. המשכנו באקסטרים, כשהפעם בספירה ל-3 פשוט מפילים אותם לפנים עד לפוף, שכמובן תופס אותם היטב מבלי לקבל מכה.  התרגיל מיועד כדי ליידד אותם עם תחושת הנפילה ואיבוד שיווי המשקל מצד אחד, כדי שלא ייבהלו, ומצד שני כדי לייצר את הקשר המאוד חשוב בין ישיבה או משחק במקום גבוה עם הנפילה הגדולה שמגיעה אח"כ. אנחנו תמיד רוצים להיות בסביבה כדי למנוע תאונות אפשריות, אבל ההבנה הבסיסית של הקשר בין הגובה למרחק הנפילה היא משהו שהם צריכים להבין, ומתוך זה לנהל את הסיכונים שהם לוקחים. אנחנו עושים את זה בתור משחק, כמובן, בכיף גדול, אבל תחושת הנפילה המשמעותית עושה את שלה.

 

הושבנו את התינוקות בישיבת ברכיים ליד משטח מוגבה (כמו שולחן לדוגמה), וגירינו אותם להיעמד. יד אחת שלנו מצמידה שוק אחד לרצפה, ומחכים לעמידה. אם הם לא מצליחים להעמיד את כף הרגל השנייה, אז עושים את זה בשבילם, ונותנים להם לדחוף לבד.  רוב התינוקות רגילים לעבור לעמידה דרך משיכה עם הידיים. הרעיון של התרגיל הוא ללמד את הדחיפה הנכונה של כף הרגל שמשמשת גם למעבר לעמידה וגם להליכה. חשוב כמובן לעשות לשני הצדדים עם שתי הרגליים.