מפגש 8 ואחרון…
היי בנות, היום היה המפגש האחרון שלנו… מצד אחד מרגש מאוד לציין סיום של תקופה, אבל עם יד על הלב גם קצת עצוב לי להיפרד מהמתוקים שלכן. היתה סדנה מלאה בפעילויות, ריקודים, שירים ונפילות 😉 שמחתי מאוד להכיר את כולם, ואני מאחלת לכל אחד הרבה הצלחה בהמשך הדרך, בכניסה למסגרות החדשות אוטוטו, ובכלל… ולכן, אני מאחלת שתמשיכו לגדל אותם בנחת, בהנאה, ועם הרבה סיפוק. מקווה שעוד ניפגש בילדים הבאים 🙂
בריכת כדורים
את רוב השיעור העברנו סביב בריכת הכדורים. קצת נתנו להם להשתולל ולהינות, ואז עברנו החוצה למעברים לעמידה, דרך ישיבת כובסת, עם הישענות על הבריכה.
איפון לפוף
כדי לעבור בכיף אל מחוץ הבריכה, הנפנו את התינוקות על הכתף שלנו, והורדנו אותם בגלגול לתוך הפופים על הגב.
עכשיו תפסנו ברגליים, והפכנו אותם לשכיבה על הבטן (כמו עטלפים) ונתנו להם לרדת לבד מהפוף
מעבר עצמאי לעמידה
בעזרת צעצוע שקשור למטפחת, עודדנו אותם לעבור לעמידה דרך ישיבת כובסת.
אוחזים את התינוקות בירכיים ומשעינים אותם על הגוף שלנו (כמו בערסול קדמי). מניחים את כפות הרגליים שלהם על הרצפה, ומטים את המשקל שלהם קדימה כך שהם ממש יושבים, ומשקל גופם מעל הרגליים. מרשרשים בחפץ (צריך לתלות אותו, או שיהיה שם עוד מישהו לעזור) ומחכים שהם ידחפו עם הרגליים עד לעמידה עצמאית.
גירוי להליכה עם חפץ ביד
דיברנו האבה בסדנה על החשיבות שמרכז הכובד ימוקם מעל לכפות הרגליים, ולא שעון קדימה על חפץ. עדיין, הרבה ילדים שכבר עומדים הרבה זמן חוששים לעזוב את החפצים ולהתחיל ללכת.
אפשר לעשות משחק נחמד עם חפץ: נותנים להם להחזיק חפץ בעמידה. משהו מספיק גדול, שגם אתם תוכלו להחזיק אותו. מעודדים אותם להחזיק בשתי הידיים, או לשחרר יד אחת, וקוראים להם להתקדם אלינו, כשהם מחזיקים רק בחפץ, ואנחנו עוזרים להם לייצב את עצמם דרך החפץ. באופן הזה, שיווי המשקל עדיין בידיים שלהם, אבל עצם ההחזקה של החפץ נותנת להם מספיק ביטחון להתחיל ללכת.
סיימנו בריכוז צלילים… מסורת זו מסורת…
שוב, מאחלת לכולם הרבה בהצלחה
ורד
